הכל התחיל בשלוש מילים.
"את לבד פה?"
אני שוכבת לי על המיטה, החזה שלי מלא ג'ל קר ונעים, ומישהי (רופאה?) מסתכלת עליו יותר מדי זמן. אני עדיין חולמת על הטיול בארצות הברית שמתחיל עוד 5 ימים. טיול שתכננתי במהלך השנה האחרונה, כולל בחירת ההרים, הערים, החנויות והמופעים. שלושת המילים האלה גרמו לי להבין שאולי יש מכשול קטן (אבל ממש קטן…)
בריאות אצלי היא הכי מובן מאליו. אני תמיד במשקל תקין. אוכלת בריא. לא צריך להגזים "עושה פעילות גופנית" אבל גם לא לגמרי מזניחה. חברים. ים. שום כדורים, גם לא אקמול. מסמנת תמיד על הכל "לא" בכל הטפסים הרפואיים למיניהם.
ואז יש בלבול…כמה ימים של הלם…וההבנה שבריאות זה הכי חשוב, ושזה לא שם.