פט סיטי

עשיתי כל מיני בדיקות, ואני מניחה שאעשה עוד הרבה. דקירות הפכו להיות דגדוג נחמד. או כאב ממכר.

אבל את הפטסיטי אני כנראה אזכור. אני אפילו לא בטוחה למה. או שזה הקנקן מהקיבוץ שמלא במיץ פטל רדיואקטיבי, או החדר המתנה, או הרופאים הטכנאים שאפילו לא נתנו לי מבט אחד חם ומבין. אולי בכלל זה החום המוזר שהרגשתי בגוף. אולי הקור? אולי הקלסטרופוביה…?

האמת שום דבר מהם לא באמת היה נורא. נראה לי,פשוט שם היה הרגע שהבנתי שאני נותנת את הגוף שלי לרפואה הציבורית בישראל. ושהם הולכים לעשות לי כל מיני דברים. חלקם ממש ממש לא נעימים.ושאין לי ממש ברירה.

וגם, שזה לא ייגמר ככ מהר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s