יש דברים שאין להם סוף ברור. צריך לקחת סכין ולעשות לבד. אז לקחתי את המוצ'ילרית הכי הכי שאני מכירה:
ונסעתי לחפש הוכחה שנגמר. (=טרק אראונד אנה פורנה)
אז מה היה:
10 ימי הליכה
מינוס משו טמפרטורה
5455 מטר לטפס אליו
והרבה אוכל מאתגר קיבה
מ.ש.ל
(=בריאה)
שולפת מהכיס של החולצה פתק צהוב מקומט עם רשימת תודות. זה ארוך, ויש אפילו דמעה קטנה שהרטיבה בצד.. אבל כחכוח קטן ונארגן פה איזה טקס!
אז תודה. על תקופה די פסיכית שטוב שנגמרה. (וגם קצת טוב שהיתה.) וזהו. זהו. זהו. זהו.
סוף.