אוהבת תציצי שלי. מאוד. ועדיין יש מלא דברים שאני רוצה לעשות איתם. רוצה שהם ישארו גמישים, ורכים, קרירים כאלה. ושאני יסתכל עליהם במבט שכולו בטחון ואהבה, בלי לפחד שהם מחביאים בתוכם סבל והתמודדות. סתם שני ציצי.
ובכלל לא דיברתי על מה שאני רוצה שמישהו אחר יעשה אתם.
איזה אומץ! יכולת ביטוי וביטחון בגוף שלך וברגשות/תחושות שלך. מרשים ומפתיע לטובה
והכי מעניין הסתירה או ההשלמה בין הכותרת הדתית למניפסט החופשי בטקסט עצמו.