סרטן של אחרים

בשבת האחרונה הייתי בצפון אצל ההורים. את השעות הקשות שלפני צאת השבת העברתי בחיטוט נוסטלגי ביומנים ואלבומים. בן הערמות מעלות האבק מצאתי ספר ישן לזכרה של אוריטל. אוריטל היא חברה מהתיכון שהיה לה סרטן, ובכיתה י' הוא ניצח אותה. קראתי את הפרק הראשון בספר, ביוגרפיה לקונית על השתלשלות הענינים והמחלה. וואו. כמה סבל היא עברה. קראתי והרגשתי איך אין שום קשר בן מה שאני עוברת לבן מה שהיא עברה. ושלמעט המינוח "סרטן" יש לנו באמת שתי מחלות שונות.

אנשים לפעמים מסתכלים עלי ומפרגנים לכוחות שלי, לאופטימיות. לא מרגישה ככה. מרגישה שיש לי סרטן ג'ובניק. בטוחה במאה אחוז שעוד גג חצי שנה הוא נעלם. ושזה הדבר הכי הגיוני לנסות להנות ולשמוח בתקופת הריפוי הזו. אם אי פעם אחרי שאבריא, תא סרטני יחזור לבקר אצלי בגוף, אני מניחה שכבר לא אחשוב ככה, אבל בנתיים זה לגמרי הסיפור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s